במהלך הלימודים באוניברסיטה
2001 - 1998
יוחאי למד באוניברסיטה ניהול וכלכלה. לצד אין ספור תרגילים ועבודות שהוא הגיש במשך שלוש וחצי שנות הלימוד באוניברסיטה, הוא כתב שתי עבודות סמינריוניות ב- "ניהול הפירסום" וב- "כלכלה בינלאומית ריאלית".
הלימודים של יוחאי באוניברסיטה היו כרוכים לא פעם בתסכולים. בחלקם משום שהשיעורים פשוט שיעממו אותו. זה קרה בעיקר כשהוא הגיע לשיעור ומצא עצמו בקי בחומר. מאחר ויוחאי מעולם לא היה מסוגל לשבת באפס מעשה, הוא התגבר על השיעמום באמצעות כתיבה יצירתית.
היו קורסים, כמו סטטיסטיקה, שפשוט לא עניינו את יוחאי. מה עוד, שלשימוש המעשי בסטטיסטיקה במדעי החברה יוחאי ממש בז. את דעתו על השיעור בסטטיסטיקה הנציח יוחאי בדף משוב דו-משמעי. כלומר, ניתן לקרוא את השורות בדף ברצף, או רק את השורות בטור הימני של הדף. וכדי שלא ישאר ספק, הוא כתב את וידויו של סטודנט בסטטיסטיקה ב'.
את הקורס "מקרו כלכלה" יוחאי לא אהב כי, לדעתו, החומר שנידרשו הסטודנטים לקרוא לא תאם את החומר שנלמד בכיתה ואת הבחינות. את דעתו זו הוא ביטא ב- בשיר. גם על הקורס הזה כתב יוחאי התרשמות דו-משמעית.
פיענוח התנהגות של הזולת היתה משימה מתסכלת עבור יוחאי מאז ומתמיד. אולי משום כך הוא לא אהב את הקורס ב- התנהגות ארגונית. למרות הקושי שלו להתמודד עם בנושא "התנהגות" יוחאי עמד בהצלחה במטלות הקורס הזה כמו בשאר הקורסים.
היו מרצים באוניברסיטה שהרגיזו מאד את יוחאי. אם בשל התנהגותם בכיתה, ואם בשל בחינות שחיברו. אחת הבחינות שהרגיזו את יוחאי במיוחד היתה זו ב- תורת המחירים. הוא עד כדי כך כעס על הבחינה, שהחליט לכתוב מכתב סטירי דו-משמעי לדיקן. על כותב הבחינה הוא כתב את השיר הבא. לדעת יוחאי היו מרצים, שפשוט לא שלטו בחומר, ועל אחת מאלה הוא כתב את משפט פורובוט - האסגאווה .
חלק גדול מהמידע המינהלי באוניברסיטה מגיע לסטונדנטים דרך מערך המידע ההמוחשב שלה. יוחאי, שעשה שימוש רב במכשיר הזה, עמד גם על הצד המשעשע שבו