דברים שאמר אביו באזכרה במלאת שנה לנפילת יוחאי 21/07/2003
	יוחאי שנה עברה עלינו בלעדיך, שנה של עצב ושל צער. עצב של געגועים ללא תוחלת; געגועים לנוכחותך, להרגליך המיוחדים כל-כך, לתפיסתך המהירה, לניתוחיך החכמים ולחוש ההומור המקסים שלך. צער כבד ליווה אותנו כל השנה על ההחמצה האדירה שטפחה על פנינו עם לכתך ללא עת. במשך שנים ארוכות התמודדת במגבלות שלא היו מובנות לך, לא היו מובנות לנו, להוריך ולא לאחרים. לרוב יכולת למגבלות האלה. מגיל צעיר מאד הצבת לעצמך אתגרים. בשקדנות אין קץ ובכושר התמדה נדיר חתרת לממש את יעדך אלו. גדלת להיות נער יפה ונבון, מלא סיפוק וגאוה מהשגיו. על-אף מגבלותיך, בדרך כלל רוויתה נחת מחייך. עדים לכך מכירך שחזו בשמחת החיים שלך והתענגותך הרבה מעיסוק בדברים שעינינו אותך כמו משחקי שחמט, מתימטיקה, וקריאה בשטחים רבים ומגוונים מאד. כמה קל היה להדבק בצחוקך הרועם ולהסחף איתך בשמחתך. התגייסת לצבא עם מוטיבציה גבוהה במיוחד לשרת, וקיווית לתרום את כשרונותיך המופלגים ככל שינתן לך. ואמנם השבועות הקצרים של הטירונות שלך היו בבחינת בבואה של חייך הקצרים. השתדלת מאד, התגברת על קשיים, חשת סיפוק רב, ואפילו רכשת לך חבר קרוב מאד. הכל הצביע על כך, שאפילו בצבא תוכל למגבלותיך ותמשיך בדרכך, הדרך של הצבת יעדים וכיבושם. על-אף חששותינו הכבדים מפני גיוסך, קיווינו שגם בצבא ימצאו האנשים שיעריכו את כשרונותיך הנדירים כל-כך ויגייסו אותם לטובת צה"ל, לבטחון המדינה ולטובתך אתה. מה רבה האכזבה ומה רבים הכאבים על ההתנכרות לסגולותיך המיוחדות ועל החמצת מימושן, על הזילזול בנכונותך לתרום, ועל ביזבוז חייך הצעירים. יהיה זכרך הברוך נחמה לבני משפחתך ולכל מכירך ומוקירך.