|
דברים שנאמרו על קברו של יוחאי מפי רחל גלילי, מורה ורכזת שיכבה בבית הספר הריאלי בחיפה
23/07/2002 |
|||
|
אנו, תלמידי השכבה שלך והמורים באו לכאן היום כדי להיות איתך, כדי להיפרד ממך יוחאי - מאדם, נער מיוחד במינך. היית נער אחר, איכותי עם נפש טהורה, רגיש מאד ומיוחד. אני זוכרת את החיוך המאיר, פנים תמימות, עיניים חוקרות - מספרות סיפור של אדם טוב לב. היית צנוע, רציני, תלמיד חכם, מבריק, עילוי במתמטיקה. כמה גאה הייתי להעניק לך פרס על הצטיינות בלימודים ובוודאי על הצטיינותך באנגלית. היית שונה - אינדיבידואליסט. למדתי להכיר ולאהוב אותך. בילית שעות בחדרי, שיחקת שח עם עופר, עם דוד. היית שחקן מעולה. יריב ראוי. לפעמים הייתם כל-כך מרוכזים במשחק שלא שמעתם את הצלצול והייתי צריכה להכריח אותכם ללכת לשיעור, לא לפני שהבטחתי שאתם יכולים לחזור ולהמשיך במשחק. קרה גם שגיליתי שלקחתם את המשחק למקום אחר ולא הלכתם לשיעור. שעות דברנו על העולם, על המתרחש, על הלימודים ועל העתיד. אלה היו שעות שפתחת בפני קצת את סוגר לבך ואיפשרת לנו הכרות עם קירבה. זכיתי. הבשורה החזירה אותי לספר-מחזור. חברים בכיתה כתבו עליך. בצחוקו המתגלגל מצחיק את כל הכיתה. ולכל שאלה קשה יש לו תשובה. הבגרויות בשבילו הן סתם שטות. כי תיאוריות מסובכות הוא מפתח בקלות.
אותנו יוחאי השארת עם שאלות קשות, ללא תשובות. מה חשוב באמת ללמד אותכם - הנוער לבגרות, לחיים. עד כמה כחברה, כפרטים אנחנו מוכנים ויודעים לתת מקום לאחרים. איך מזהים ומעצימים את הכוחות שבכם להתמודדות עם החיים?
| |||