דברים שנאמרו על קברו של יוחאי מפי אביו 23/07/2002

יוחאי, בן יקר שלי , נולדת עם הרבה שכל. עם הרבה יותר מאשר יש לכל אחד מאתנו. ידעת גם לנצל את זה. לא בזבזת את זה לריק. מהשבוע הראשון לחייך התחלת ללמוד ומאז לא הפסקת. כל-כך נהנית ללמוד תמיד.

אבל יוחאי נולדת גם עיוור. לא יכולת להבחין בין אדם לאדם. התקשית כל-כך להבדיל בין פרצוף לפרצוף. וכל-כך היה קשה לך, למי שזכרונו הוא כבור סוד שאינו מאבד טיפה, לך היה כל-כך קשה לזכור פרצופים.

אנחנו לא הבנו. במשך שנים פנו אליך ילדים ואנשים בשמחה, בירכו אותך בשלום, ואתה עמדת משתומם ולא מגיב. ואנחנו לא הבנו. לפעמים אפילו חשדתי שאולי זו דרכך להעליב מישהו ששנוא עליך. גערתי בך ואתה השתוממת גם על כך. כל-כך הרבה שנים לא הבנו.

כל כך הרבה שנים לא הבנו איך זה מי שתופס כל דבר במהירות הברק מתקשה כל-כך ללמוד את כללי ההתנהגות ביחסים עם אנשים אחרים. תמיד היית מבולבל. כל-כך רצית להיות בסדר, וכל-כך קשה היה לך לפענח מהתנהגות האנשים מה זה להיות בסדר. ורק כאשר ניסחו לך בדיוק מה לעשות, איך לעשות ומתי לעשות הרגשת שאתה יכול להתנהג בביטחון. אבל אז שמת לב שרבים אחרים לא מתנהגים כמצופה מהכללים או מהחוקים שלמדת. וזה בלבל אותך, וזה הכעיס אותך.

כל-כך הייתי עצוב לראות אותך עומד מבולבל בתור כלשהו, נדחף מצד אחד, נעקף מצד שני ולא מבין למה. למה אנשים לא מתנהגים פשוט לפי הכללים שלימדו אותם?

וכך היה איתך גם בחודשים הספורים בצבא. כל-כך רצית להיות בסדר. ובצבא מבחינה זו לפחות היה אמור להיות לך קל יותר מאשר במקומות אחרים. שם החוקים חדים וברורים.

אבל דווקא בגלל זה, התעניית ממש. כעסת כל-כך, ואפילו אמרת לי שתאבד את שפיותך כי אתה משתדל כל-כך להיות בסדר, אבל כל כך הרבה חיילים ומפקדים סביבך מחפשים איך להשתמט מההוראות, מהפקודות ומהמטלות שלהם. היית כל-כך מבולבל מזה.

לפני הגיוס שלך חששתי כל-כך איך תעמוד בלוח הזמנים הצפוף בצבא. אתה שיכול לעשות כל-דבר רק לעט ובנחת, שכל-כך נלחצת כל פעם שזירזתי אותך. רציתי אפילו לאמן אותך להתלבש ולנעול נעלים מהר. אבל, לפחות את המגבלה הזו שלך הבנת היטב. וכמו שתכננת כל-כך יפה ומדיוק את לוח הזמנים הכל-כך צפוף שהיה לך בלימודי הבגרות בבית הספר, ולימודים לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה כך תכננת בדיוק את לוח הזמנים שלך בצבא. יוחאי הייתי כל-כך גאה לשמוע ממפקדיך כמה דייקן הייתה ואיך עמדת כל-כך יפה בלוח הזמנים והם אפילו לא ידעו כמה זה קשה לך.

יוחאי עוד מהדהד באזני הצחוק הכל-כך משוחרר ומתגלגל שלך. אני בטוח שמבין המכירים אותך, רק אנשים ספורים לא נתקלו בחוש ההומור הכל-כך מבריק שלך.די היה לך לשמוע בדיחה פעם אחת, כדי שתוכל לחזור עליה ולהתאים אותה לזמן הנכון ולמעמד הנכון.כל-כך אהבת גם לאלתר בדיחות. לא היית זקוק לסביבת אנשים אחרים כדי לצחוק. די היה לך לשבת לבד בחדר לקרוא בדיחה מוצלחת או לצפות בקומדיה בטלויזיה, או אפילו להעלות בדמיונך מצב קומי כדי לפרוץ בצחוק מתגלגל שנשמע עד לצד השני של הוואדי.

יוחאי ידענו שאתה במצוקה גדולה. ואתה שרצית כל-כך להיות בסדר חשבת שלפנות לקב"ן זה הדבר הכי לא בסדר. רציתי כל-כך לעזור לך. בחופשתך האחרונה אפילו ביקשתי את רשותך כדי לפנות לעזרה. ואז באותו יום עצמו, שהיה נדמה לי שתפילותי נענו ושאנשים טובים יעזרו לי ולך, באותו היום עצמו קיבלתי את הבשורה האיומה. כל-כך חבל.

[לעמוד הבית]